ניתוח קליפ

אנחנו בחרנו את השיר "אלוף העולם" של חנן בן ארי. המסר בשיר הוא לא לוותר ותמיד כשנופלים לקום לנסות שוב, גם אם נכשלים. הדונוטציה בקליפ של חנן היא בקליפ אנו רואים ילדה מתאמנת באיגרוף עם כפפות מאולטרות ואף גרביים לא תואמות. ישנם רגעים בהם היא צועקת ומחבקת את שק האיגרוף. לאחר מכן היא עושה אימון ריצה ברחוב וממשיכה לאימון מדרגות בבניין בעל מספר רב של קומות. הילדה מופיעה במסעדה מול אנשים מבוגרים עם תנועות איגרוף והם מריעים לה. בסוף הקטע רואים את הילדה רוקדת ושמחה ולבסוף רואים אותה ישנה במיטה שלה עם בגדי האימון.

הדונוטציה בקליפ שלנו היא שרואים ילד שמזלזל בלימודים והוא עושה שליפים במבחנים, כאשר המורה שלו לוקח אותו לשיחה ומסביר לו שהוא צריך להשקיע שזה חשוב בשביל שהוא יוכל  להצליח בעתיד והוא נותן לו הזדמנות שנייה לעשות את המבחן. עידו מבין את מה שהמורה אומר לו והוא הולך ומבקש עזרה מתלמידה מהכיתה שהיא תסביר לו את החומר.
יום למחרת הם למדו למבחן והיא הסבירה לו את החומר עד שהבין, לאחר מכן עידו ניגש למועד ב' ואז המורה לוקח אותו לשיחה שואל אותו איך היה לו המבחן ואז הוא מראה לו את הציון (85) עידו קופץ במזדרון משמחה והוא הלך ואמר לאותה תלמידה תודה שעזרה לו.

הקונוטציה בקליפ של חנן היא שאנו רואים ילדה עם ציוד מאולטר (כפפות האימון) ואף עם גרביים לא תואמות כלומר ילדה מבית עם קשיים כלכלים לכן ניתן להסיק כי אין לה כסך לחוג איגרוף. היא לא מוותרת ומתאמנת לבד בשק איגרוף בבנין כלשהו ואף עושה אימוני ריצה ואימוני מדרגות ברחוב. ניתן לראות  שקשה לה בכך שהיא מחבקת את השק וצועקת אך היא ממשיכה להתאמן דבר המעיד כי היא לא מוותרת. לבסוף רואים את הילדה רוקדת ומחייכת כלומר שמחה, לכן ניתן להסיק כי היא השיגה את מטרתה.

הקונוטציה בקליפ שלנו היא שאנחנו רואים את עידו שהוא מזלזל בלימודים ועושה שליפים במבחנים, כלומר, ניתן להבין שלא אכפת לו מהלימודים ומההצלחות שלו וניתן להסיק שהוא התייאש מלהצליח במבחנים, ורק לאחר השיחה עם המורה הוא מבין שהוא לא צריך לוותר לעצמו ושהוא כן יצליח בסוף ולכן הוא הולך ומבקש עזרה מאחת התלמידות לכיתה שתעזור לו וכשהוא מצליח לעבור את המבחן ולקבל ציון טוב הוא שמח ולא הפסיק לוותר.

אנחנו חושבים שהעברנו את המסר בצורה טובה מכיוון שבשני הקליפים גם שלנו וגם של חנן יש שני ילדים שהם נכשלו וויתרו ואז הם ניסו שוב והשקיעו ואז הם הצליחו.

קליפ עם מסר

אני בחרתי בשיר

We Are the World הוא שיר צדקה שהוקלט על ידי להקת העל, USA for Africa, למען נפגעי הבצורת באתיופיה, בשנת 1985. 
בשנת 2010, למעלה מ-75 אמנים אמריקאיים השתתפו בגרסה מחודשת לשיר שנקראה "We Are The World 25 For Haiti". הקלטת השיר תוכננה לתאריך ה-28 בינואר 2010 לציון יום השנה ה-25 להקלטת השיר המקורי, אך בעקבות רעידת האדמה בהאיטי נדחתה הקלטת השיר והוא הוקלט לבסוף ב-1 בפברואר, בערב טקס פרסי הגראמי.

השיר הוצג לראשונה בטקס הפתיחה של אולימפיאדת החורף בוונקובר וההכנסות ממנו יועדו לשיקום האיטי לאחר רעידת אדמה. בין האמנים שהשתתפו בגרסה האנגלית ניתן למצוא את בונו, ג'נט ג'קסון, אנריקה איגלסיאס, האחים ג'ונאס, סלין דיון, מיילי סיירוס, קניה ווסט, ברברה סטרייסנד, פינק, ג'סטין ביבר, אקון, פרגי, ויליאם אדמס ועוד. כמו כן, בפזמון הראשון של הגרסה החדשה ישנו קטע מהוידאו קליפ המקורי בו שר מייקל ג'קסון, 25 שנה לפני כן. 

המסר של הוא שהעולם צריך להתכנס ביחד כאחד, החיים הם המתנה הגדולה מכולם ואנחנו לא יכולים לחכות שמישהו , איפשהו, יבצע שינוי במהירות , כולנו חלק מהמשפחה הגדולה של אלוהים, אהבה זה כל מה שאנחנו צריכים, אנחנו צריכים להתחיל לתת , להראות אכפתיות , להיות טובים יותר ולחזק את החלש ולהבין שיש לנו אפשרות בחירה בעולם.

עלינו להושיט יד אחד לשני ולעזור... השינוי יבוא רק כשנהיה ביחד 

מה המסר?

להיות 10 , זה המסר.

מגש הכסף

סרט תיעודי הוא סרט שמטרתו לתעד את המציאות, בניגוד לסרט קולנוע שמטרתו להציג תסריט בדוי.
דוקו-אקטיביזם  היא סוגה (ז'אנר) ייחודית לקולנוע/הטלוויזיה התיעודיים. כפי שמשתמע משמה של הסוגה, לסרטים אלו יש שני מאפיינים מרכזיים: הראשון הוא היותם סרטים תיעודיים  השני - האקטיביזם, מהמילה האנגלית "Active", כלומר פעיל, יוזם. 

משמעות הדבר היא שהיוצרים של סרטים דוקו-אקטיביסטיים אינם מסתפקים בתיעוד המציאות, 
אלא מנסים לעצב אותה,  לשנות אותה ולהשפיע עליה. היוצרים יוצאים בעקבות בעיה המציקה להם 
ומתמקדים בחשיפת האשמים בבעיה (פוליטיקאים, משרתי- ציבור, בעלי הון).

הסדרה "מגש הכסף" מדברת על מצבה הכלכלי חברתי של מדינתנו ובה מציגים לנו את נקודות המבט של גיא רולניק ודורון צברי.

בסדרה מדבר גיא רולניק עורך לשעבר של עיתון  THEMARKER שיוצא למסע הסברה על מנת לנסות לגרום לשינוי במדינה. וברקע יש מספר כל יודע (voice over)/

בסדרה עולים הרבה היבטים כמו ששיעורי העוני בישראל הם הגבוהים ביותר בעולם המערבי למרות שישראל היא לא מדינה ענייה. בישראל אין תחרותיות למרות שאנחנו רואים הרבה מוצרים וחברות על המדפים אך בפועל כל החברות והמוצרים שייכים לענקיות היצרנים שהם בעצם מונופולים ולכן אנחנו הצרכנים בישראל מפסידים בגלל מחירים גבוהים וחוסר תחרותיות .כמו למשל חברת החשמל.

ובהמשך הסדרה חושף אותנו גיא רולניק לשחיתות במדינה של הון שלטון שקשור ונוגע בנושא המכרזים שלא מתנהלים כראוי במדינה, אלא הזוכים במכרזים הם מקורבים למנהיגי המדינה שכן דבר זה אינו חוקי ונועד לקדם אינטרסים אישיים(מרקסיזם).

במאי הסדרה בת ה-3 פרקים הוא דורון צברי שהוא במאי, עורך, שחקן, תסריטאי ומפיק ישראלי.

דורון צברי  וגיא רולניק באו להראות לנו מה הם יודעים על המצב הכלכלי והחברתי של המדינה 

התוכנית  ששודרה בערוץ 8 שוברת לנו מיתוסים,מסבירה לנו דברים ומעוררת אותנו למצב הכלכלי חברתי שקיים בארץ ישראל.

אך לעומת כל הידע הטוב שהם רוצים להעביר, אחת מהביקורות שהיו על הסדרה אומרת ש"עובדים עלינו בעיניים: הסדרה מגש הכסף מתיימרת להציג ביקורת כלכלית מעמיקה, אך יש בה בעיקר מניפולציות, הזיות כלכליות, ותעמולה פוליטית אנטי-ימנית"

לפי אתר זה צברי הוא איש שמאל מובהק – ודעתן. בשנת 2012, בתקופה שהיה חבר במועצה הציבורית של ‘הקרן החדשה לישראל’, זו שלקחה חלק מרכזי ביצירת הסדרה, דיבר צברי בכנס השמאל הישראלי והסביר כיצד להתחבר לעם ו”להיות רלוונטי”. “חוק הדיור הציבורי”, הסביר, “היה המקום שבו הפכנו רלוונטיים”. לא מתחברים לעם “דרך הראש”, פרט צברי את משנתו, אלא “דרך הרגש”. איך עושים את זה? “קוראים תיגר על כל המציאות”. וזה בדיוק מה שהוא ניסה לעשות באמצעות ‘מגש הכסף’.

למרות שהסדרה לא אובייקטיבית ולא הראתה לנו מה יש לצד השני לומר.

לפי דעתי חשוב מאוד לראות את הסדרה כי אנחנו חיים במדינת ישראל וזאת הכלכלה שלנו והכסף שלנו ואנחנו צריכים לדעת על מה הוא מתבזבז .בסדרה ישנם המון תגליות שמראות לנו שלא כל מה שאנחנו רואים במדינה צריך לקבל כמובן מאליו לדוגמה המחירים הגבוהים שאנחנו משלמים בגלל חברות שבמדינת ישראל הם מונופולים ולנו לצרכנים אין מה לעשות עם זה. מעבר לתגליות לפי דעתי הסדרה מלמדת המון לחיים הפרטיים שלנו כמו מושגים בסיסיים שילוו אותנו כל החיים וצריך לדעת ולהבין אותם על מנת שיהיה לנו את הידע להבחין בין הטוב והרע לנו. לפי דעתי הסדרה גם מלמדת אותנו שעלינו להיות ערניים יותר למה שקורה סביבנו והסדרה בעצם מעוררת אותנו למציאות בה אנו חיים,היא אומרת לנו שלא כל מה שבהכרח אנו רואים או שומעים הוא מה שקורה .הסדרה יכולה להעיר הרבה אנשים שישבו בשקט עד עכשיו כי לא ידעו את כל האמת,והיא יכולה גם לגרום להרבה שינויים בעקבות אנשים שישמיעו את כולם בגלל הסדרה,אנשים אלו הם אנשים שירצו לשנות את המציאות ולגרום למדינה לתת לנו הסברים.

-אך חשוב לזכור שעוד לא שמענו את כל הצדדים ואי אפשר באמת להיות בטוחים במה שאומרים בתקשורת כי בסופו של דבר כל סרט תיעודי הוא סובייקטיבי ומראה לנו רק חלק או צד אחד מכלל הדברים.

מספר מילים
587

עבודת פסח

תקשורת המונים היא כינוי לאמצעי התקשורת המגיעים לקהל יעד נרחב במיוחד. בין היתר ניתן למנות בקטגוריה זו - עיתונים, רדיו, טלוויזיה, אינטרנט, קולנוע וספרות.

עם התפתחות הטכנולוגיה התפתחו גם אמצעי התקשורת בין בני אדם. בעבר, נעשה שימוש רב בתקשורת שבעל פה, בדואר ובצורות אחרות של התכתבות איטית. במהלך המאה ה-18, המאה ה-19, המאה ה-20 והמאה ה-21 השתנו אמצעי התקשורת באופן דרמתי. אנשים החלו לדבר באמצעות טלגרף, בקוד מורס, ומאוחר יותר באמצעות הטלפון, הרדיו, הטלוויזיה והטלפון הסלולארי.

במאה ה-17, נולד אמצעי תקשורת ההמונים הראשון המכונה-עיתון:

ניתן היה להדפיס עיתונים - וכך להפיץ תוכן, מידע ודעות (כדי להשפיע על אנשים) לאנשים רבים. 

בתחילת המאה ה-20 הומצא מכשיר הרדיו, אמצעי תקשורת שהעברת המסרים שלו נעשית באופן אלחוטי, כך נוצרה האפשרות לשדר בזמן אמת להמון רב. הרדיו השפיע רבות על הרגלי הבילוי והתרבות ועל עיצוב סדר היום הציבורי. בעוד הרדיו צובר תאוצה ופופולריות, הומצאה בשנות ה-30 הטלוויזיה. גם הטלוויזיה הייתה כלי מהפכני, היא איפשרה לשדר בזמן אמת, להמון רב, לא רק קול אלא גם תמונה.

לאחר מכן הומצא המחשב שאיפשר שיטות איסוף ואגירת מידע חדשות. 

שמירת המידע במחשב מדויקת יותר, בנוסף אנו מקבלים הרבה ידע בבת אחת ממקורות שונים. 

 יחד עם זאת החלה התרופפות של שומרי הסף ששמרו וסיננו לנו את המידע. 

 שילוב של המצאות, פיתוחים ושיתופי פעולה הביאו להקמת רשת האינטרנט כפי שאנו מכירים אותה היום. רשת האינטרנט גם היא מהווה ציון דרך בהתפתחות תקשורת ההמונים - היא מאפשרת לא רק להפיץ את המידע למרחק עצום אלא היא גם חופשית ופתוחה לכל אדם. עם תחילת המאה ה-21 משתלבים הטלפונים הסלולריים עם החיבור לאינטרנט. ב-2007 מודיעה חברת אפל על השקת האייפון - עידן חדש בדרך בה אנשים צורכים תקשורת. 

עם השנים נוצרה נגישות גדולה יותר למידע. יכולת מדויקת יותר של שמירת מידע. גישה למידע לאנשים רבים יותר. מגוון תכנים רחב יותר. 

היום אפשר לדעת מה קורה בכל העולם בזכות האינטרנט.

פעם הסתמכו על עיתונים, על ערוץ אחד של חדשות, על הרדיו והיו אופציות מצומצמות מאוד לקבלת מידע.

לעומת זאת, היום יש אפליקציות שמתריעות בזמן אמת על  מה שקורה , יש אתרים שונים של חדשות, יש הרבה ערוצים , יש גישה למידע מכל העולם (בזכות הרשתות החברתיות ובלוגים) , חשיפה לדעות ואידיאולוגיות שונות.

בגלל המהפכה הטכנולוגית כולם הופכים להיות עיתונאים היום. כל אחד יכול לפתוח בלוג ולשתף את מה שהוא חושב ואנשים בכל העולם יכולים להיכנס ולראות. בעל הבלוג גם יכול לפרסם מידע שאסור לפרסום כמו עומרי חיון.

אם פעם היית מפספס את החדשות , ברדיו או בטלוויזיה או בעיתון לא היית יודע מה קרה באותו יום.

 לעומת זאת , היום כל שנייה אתה יכול להיכנס ולדעת מה קורה בכל העולם וכל שנייה זה מתעדכן. 

בשל ההתפתחות/ המהפכה הטכנולוגית העולם הפך לכפר גלובלי כלומר, כל העולם, בו בזמן, יכול להיות עד לאותם אירועים.

אין ספק שלמהפכת התקשורת יש היבטים חיוביים רבים , אך עם הזמן מתחילות להסתמן גם כמה מגמות מדאיגות : אמצעי התקשורת בעולם מאופיינים בתהליכי הפרטה ומסחור , ולפיכך יש חשש שמטרות אישיות ומסחריות ושיקולים של מדרוג ( רייטינג ) הם שיקבעו איזה מידע יוצג באמצעי התקשורת השונים . אמצעי התקשורת מעבירים " מציאות" וירטואלית , שלעתים קרובות שונה לגמרי מהמציאות בשטח . לאזרחים הקוראים בעיתון או יושבים מול הטלוויזיה אין למעשה גישה ישירה לאירועים . כל הידע המצוי בידיהם על המתרחש במרחב העולמי הוא ידע מ"יד שנייה , " שעשוי להיות פרשנות אישית של המדווחים , או במקרה יותר חמור - ידע מסולף או ידע שאינו מבוסס . כך למשל , כתבים וצלמי טלוויזיה בוחרים לדווח בעיקר על אירועים דרמטיים , שלא תמיד משקפים את ההתרחשות כולה . לעתים לא ברור כלל אם העובדות המובאות בידיעה תקשורתית הן נכונות , ויש לזכור שגם בחירת התצלומים או המילים , הטון של הקריינות ועוד מרכיבים שונים - יש להם השפעה רבה על הצופים והקוראים . המשתמש ברשת עלול להיחשף למידע גזעני , מסית , פורנוגרפי , אלים וכדומה . השימוש באמצעי התקשורת משנה הרגלים תרבותיים וחברתיים , ויש החוששים שהמחשב יוצר דור של צעירים ה"מכורים" למחשב וממעטים בקשרים חברתיים ובפעילות גופנית . החיבור התמידי לאמצעי תקשורת כמו הטלפון הנייד והאינטרנט פורץ את גבולות צנעת הפרט , וכל הרוצים יכולים להשיג שפע של מידע אישי וסודי על אנשים אחרים . לזמינות בכל עת שמאפשרים אמצעי התקשורת יש " מחיר" - אפשר לחדור למרחב האישי של האדם בכל עת , הגבולות בין הבית למקום העבודה מיטשטשים והחופש האישי של האדם מצטמצם . בנוסף על כל אלה - יש הטוענים שהקרינה האלקטרו-מגנטית הנפלטת מהאנטנות וממכשירי התקשורת עצמם מזיקה לבריאות , וכי הנזקים הבריאותיים הללו יתגלו בעוד שנים אחדות .

דוגמה נוספת לצד השלילי של ההתפתחות הטכנולוגית היא תאוריית אובדן הילדות:

חשיפת הילדים לתכני טלוויזיה,שאינם תואמים את גילם , בשעות שאינן מיועדות לצמיחתם . הטשטוש בין סדרות משפחתיות לסדרות למבוגרים גורם למעבר מידי ובלתי נשלט של הילדים מהילדות לעולם המבוגרים. בעידן של תקשורת המונים הילדות הולכת ונעלמת כתוצאה מכך קורים תהליכים נוספים כמו אובדן סמכות ההורים, חוסר נימוס וחוסר בושה , הטלוויזיה גרמה לתהליך זה כתוצאה ממתן מידע מלא ושווה לכל אדם מבלי להפריד בין הקהלים השונים , הילדים מאבדים מתמימותם. 

כל אמצעי תורם את תרומתו ליחיד/לחברה (מידע, השכלה, קִדמה, בידור, זמינות  וכו') , אך גם גוזל משהו (זמן/ פנאי, פרטיות, חיי חברה/ משפחה וכו').

       כמו במדינות רבות בעולם, גם בישראל יש נגישות רבה לערוצי טלוויזיה שחלק ניכר או מוחלט מהתכנים

        שמופיעים בהם מקורו מחוץ למדינה .יש ערוצי חדשות בינלאומיים  (  אל ג'זירה, CNN , FOX NEWS )

ערוצי מוזיקה ותרבות בינלאומיים (VH  ,MTV, Arte ,FTV) ערוצי ספורט בינלאומיים (sports Fox  , ,יורוספורט, ESPN ) ערוצי מדע ודעת  ( יסקברי ,נשיונל ג'אוגרפיק ) וזו רק רשימה חלקית .

      הערוצים הללו שונים זה מזה במידה שבה התכנים מותאמים למדינות השונות שבהם הם מופצים .לעיתים הם מופצים במספר גרסאות אזוריות שונות ברחבי העולם (למשל CNN ) ולעיתים הם עוברים התאמה למדינות השונות שבהן הם משודרים (ב- MTV בישראל שמים שירים לוקאליים וגלובליים כדי ליצור גלוקליזציה. באמ טי וי של ישראל יש שירים של זמרים ישראלים כמו למשל עדן בן זקן וגם זמרים מחו"ל כמו למשל ביונסה).

משמעותם של אלמנטים גלובליים אלו היא שאנו כחברים בחברה הישראלית נעשים תלויים מאוד בבני חברות אחרות מבלי שאנו נעשים בהכרח דומים לחברות אחרות .תלות זו היא מהות הגלובליזציה .הזהות של כולנו במידה כזו או אחרת נטועה ביותר ממקום אחד, גם מקומי וגם עולמי

כידוע היום, מוצרי תרבות אמריקניים זוכים להצלחה בינלאומית גדולה .הצלחה זו בולטת בתחומי

הקולנוע ,המוזיקה והטלוויזיה . הטלוויזיה הבינלאומית כפי שהיא משתקפת בישראל מבטאת היטב את הנוכחות

הבינלאומית של ארצות הברית .יש הטוענים שמוצרי תרבות אמריקנים מאפשרים

אימפריאליזם תרבותי- מצב שבו התרבות של מעצמת-העל הגלובלית הופכת לדומיננטית ואף מוחקת תרבויות מקומיות ככלי לשליטה צבאית ופוליטית .בעידנים קודמים נטען שבריטניה כמעצמת-העל במאה ה-19 שלטה באמצעים כלכליים ותרבותיים בחברות זרות רבות .בעשורים האחרונים נטען שהדומיננטיות של ארצות הברית מובילה בחברות רבות, כולל בישראל, לאמריקניזציה .במסגרת תהליך זה ערכים אמריקנים זוכים לבולטות תרבותית גדולה ומשמשים כמודל לחיקוי. לדוגמה: אינדיבידואליות ,מודלים כלכליים אמריקנים כמו מודל השוק החופשי ,מוצרים אמריקנים (למשל ,קוקה קולה )והשפה האנגלית.

מאז ומעולם הושפעו התרבויות השונות זו מזו - האימפריות של העולם העתיק הנחילו את תרבותן לעמים 

       שכבשו ולעתים אף כפו אותה עליהם ; מגלי עולם ובעקבותיהם מהגרים שהגיעו ל"עולם החדש" הביאו אתם 

       מאורחות חייהם וממנהגיהם , טכנולוגיות חדשניות ורעיונות מהפכניים שהומצאו במקום אחד התפשטו למקומות ותרבויות אחרות ברחבי העולם . עם זאת , כיום , תהליכי הגלובליזציה גורמים לשינויים תרבותיים  ברחבי העולם שלא היו כמוהם בעוצמתם , ובמיוחד משתנה התרבות הפופולרית . " התקצרות המרחק" בעקבות התפתחות אמצעי התחבורה והתקשורת מאיצה העברת סחורות , רעיונות וידע הנוגעים לתרבות , לערכים ולסגנונות חיים . כתוצאה מכך , הדמיון בין מרכיבים תרבותיים במקומות שונים גדל , ונוצרה

        האחדה תרבותית בתחומי השפה , המוזיקה , האופנה , האדריכלות , המזון , מנהגי אכילה , צורות הבילוי ועוד . התרבות הפופולרית מכונה גם " תרבות המונים" והיא מתייחסת לדפוסי תרבות האופייניים לאוכלוסייה

          בה . היא כוללת אוסף של ערכים והתנהגויות הנוגעים לסגנון חיים ומתבטאים בחיי היומיום של קבוצות אוכלוסייה רבות , למשל : סגנונות מוזיקליים , אופנת לבוש , סרטי קולנוע , סוגי מאכלים ועוד 

       רמת הגלובליזציה נמדדת על פי כמה מדדים:  היקף הפעילות הכלכלית של המדינה (ייצוא וייבוא), רמת החיבור לאינטרנט, היקף הקשר עם העולם (טיסות, שיחות לחו"ל וכדומה) ותרומת המדינה לפרויקטים בינלאומיים.  
        מדינת ישראל ממוקמת גבוה מאד בכל המדדים הללו, ונחשבת למדינה בעלת רמת גלובליזציה גבוהה מאד.  

  הגלובליזציה משפיעה על כל אחד מאיתנו בחיי היום יום :

1.   במישור הכלכלי: מסחר בין מדינות, הקמת גופים כלכליים  בינלאומיים.

2 .  במישור התרבותי: התרבויות נעשות יותר ויותר דומות זו לזו, כאשר אנו צורכים אותה מוזיקה, אותן 
תכניות טלוויזיה, סרטים, מותגי אופנה וכו'...

3.  במישור האנושי:  הגלובליזציה יצרה תופעה של מהגרי עבודה, העוברים בין מדינות במטרה לשפר את 

תנאי חייהם ולהרחיב את אפשרויות התעסוקה שלהם. 

לגלובליזציה יש השלכות חיוביות ושליליות גם יחד.

 דוגמאות להשלכות חיוביות:

 א)  הזדמנות להתפתחות כלכלית ועלייה ברמת החיים (למשל: חברת "סטארט אפ" ישראלית שנמכרה 

לחברה בינלאומית בסכומי עתק, או להבדיל, מהגרי עבודה המגיעים לישראל ועובדים בה כדי לפרנס את בני 

משפחותיהם בארצות המוצא). 

 ב) הוזלת מוצרים עקב יבוא ממדינות שבהן הייצור זול יותר(כגון סין). 

 ג) העברת מידע ממקום למקום בעולם באופן מיידי, זול ונגיש לכל אדם. 

 דוגמאות להשלכות שליליות:

 א) "האחדה תרבותית":  אובדן הייחוד התרבותי של כל מדינה. התרבויות נעשות מאד דומות זו לזו. 

 ב) מהגרי עבודה המרוכזים לעתים בשכונות עוני וסובלים מגזענות, סחר בבני אדם ומהיעדר זכויות. 

 ג) פגיעה בתעשייה הלוקאלית (שאינה יכולה להתחרות עם יבוא מוצרים מסין, למשל...)

 ד) "בריחת המוחות":  עובדים משכילים ומקצועיים שעוברים למדינות שבהן תנאי העסקה טובים יותר.   

עם כן, ההתפתחות הטכנולוגית של התקשורת שהביאה לגלובליזציה מעצבת את דרכה ואת אופייה של האנושות.