*מה שחשוב מסומן בכתב מודגש
מסגור בתקשורת הוא הדרך שבאמצעותה אמצעי התקשורת ההמוניים מעצבים בעיות ציבוריות עבור הקהל, ובצורה זו משפיעה על הבנת הסוגיות הללו והערכתן על ידי הקהל.
מהו מסגור?
כל סיפור, כל אירוע, כל נושא מורכב מאינספור פרטים. אין יכולת להשיג את כל הפרטים, לכל סיפור יש כמה זוויות ראייה, כמה אפשרויות מיון, אפשרויות ניתוח, אפשרויות דגשים שונים. עצם הבחירה בזווית ראייה אחת ולא באחרת היא בחירה במסגרת מסוימת שדרכה מתצפת העיתונאי על המציאות או על מראה עיניו ומדווח. ניתן לעשות מסגור לכל נושא, ובכך בעקיפין לקבוע מה נחשוב עליו. מסגור זו דרך שממסגרת תופעה כלשהי לצורת התבוננות מסוימת, או נקודת תצפית מסוימת ממנה מספרים את הסיפור, ובכך הם סוגרים דרכים מסוימת להסתכלות..
-לדוג': קבוצה של מיידי אבנים– במקרה 1 יש קבוצה יש ילדים פלסטינים שמשליכים אבנים על מכוניות שחולפות בכבישי הגדה. במקרה ה-2, חרדים שמשליכים אבנים על מכוניות בכביש בר-אילן בשבת. בשני המקרים האירוע מוסגר כסוג של הפרעת סדר. יידוי האבנים על ידי הפלסטינים נתפס כפחות לגיטימי, כחלק מהאינתיפאדה, כפורעי חוק, מחבלים פוטנציאלים. גם אמצעי התקשורת הפלסטינים יכולים למסגר אותם כלוחמי חופש, שנלחמים למען החירות וכו'. אותו מקרה יכול להיות ממוסגר בצורה אחרת- כל אחת תמסגר את האירוע בהתאם לאידאולוגיה ולמסגרת שלה.
מסגרת,היא: "התפיסה שבה עושה אדם שימוש כדי להגדיר אירוע או בעיה".
לב לבו של תהליך זה הוא אופן הצגת הסיפור, ולכן ניתן להגדירו כ"יכולתם של העיתונאים להשפיע על עיצוב דעת-הקהל". מסגור,היא הדרך שבאמצעותה אמצעי התקשורת מעצבים בעיות ציבוריות בעבור הקהל.
החוקר ארווינג גופמן הגדיר את המושג כ"מסגרות אשר מציעות פרספקטיבה ומשמעות".
המחקר על אודות תופעת המסגור עוסק באופן שבו התקשורת מעצבת נושא או בעיה, ובכך משפיעה על הבנת הקהל בהקשר זה. על-פי החוקר רוברט אנטמן האופן שבו הבעיה ממוסגרת יכול לקבוע כיצד הסוגיה תובן ותוערך, כלומר מסגרות הן מעין סכמות אשר מציעות לאינדיבידואל כלי ארגוני שיאפשר לו לפרש, לעבד ולשמור את המידע.
בדיקת מסגור היא הבחינה לעומק של הנתיב שדרכו מועבר המידע. טכניקת המסגור כוללת: סטריאוטיפים, דפוסים מוכרים, סיפור שמזהה מי אחראי, הדגשת טרגדיות, הדגשת סטיגמות, התעלמות מסתירות פנימיות וכו'.
התקשורת יוצרת תבנית; היא ממסגרת את הסיפור מנקודת מבט מאוד מכוונת.
בכותרת הנלווית, לדוגמה, לא נותנים לציבור לחשוב על המציאות המדינית-ביטחונית מהיבטים שונים.
דוגמה לכותרת מתוך עיתון שעשו לו מסגור: "גורמי ביטחון:החמאס נערך לאימות".
-לדוג': קבוצה של מיידי אבנים– במקרה 1 יש קבוצה יש ילדים פלסטינים שמשליכים אבנים על מכוניות שחולפות בכבישי הגדה. במקרה ה-2, חרדים שמשליכים אבנים על מכוניות בכביש בר-אילן בשבת. בשני המקרים האירוע מוסגר כסוג של הפרעת סדר. יידוי האבנים על ידי הפלסטינים נתפס כפחות לגיטימי, כחלק מהאינתיפאדה, כפורעי חוק, מחבלים פוטנציאלים. גם אמצעי התקשורת הפלסטינים יכולים למסגר אותם כלוחמי חופש, שנלחמים למען החירות וכו'. אותו מקרה יכול להיות ממוסגר בצורה אחרת- כל אחת תמסגר את האירוע בהתאם לאידאולוגיה ולמסגרת שלה.
מסגרת,היא: "התפיסה שבה עושה אדם שימוש כדי להגדיר אירוע או בעיה".
לב לבו של תהליך זה הוא אופן הצגת הסיפור, ולכן ניתן להגדירו כ"יכולתם של העיתונאים להשפיע על עיצוב דעת-הקהל". מסגור,היא הדרך שבאמצעותה אמצעי התקשורת מעצבים בעיות ציבוריות בעבור הקהל.
החוקר ארווינג גופמן הגדיר את המושג כ"מסגרות אשר מציעות פרספקטיבה ומשמעות".
המחקר על אודות תופעת המסגור עוסק באופן שבו התקשורת מעצבת נושא או בעיה, ובכך משפיעה על הבנת הקהל בהקשר זה. על-פי החוקר רוברט אנטמן האופן שבו הבעיה ממוסגרת יכול לקבוע כיצד הסוגיה תובן ותוערך, כלומר מסגרות הן מעין סכמות אשר מציעות לאינדיבידואל כלי ארגוני שיאפשר לו לפרש, לעבד ולשמור את המידע.
בדיקת מסגור היא הבחינה לעומק של הנתיב שדרכו מועבר המידע. טכניקת המסגור כוללת: סטריאוטיפים, דפוסים מוכרים, סיפור שמזהה מי אחראי, הדגשת טרגדיות, הדגשת סטיגמות, התעלמות מסתירות פנימיות וכו'.
התקשורת יוצרת תבנית; היא ממסגרת את הסיפור מנקודת מבט מאוד מכוונת.
בכותרת הנלווית, לדוגמה, לא נותנים לציבור לחשוב על המציאות המדינית-ביטחונית מהיבטים שונים.
דוגמה לכותרת מתוך עיתון שעשו לו מסגור: "גורמי ביטחון:החמאס נערך לאימות".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה