פרשת ווטרגייט

עיתון ניו יורק טיימס נתקל בדילמה בין לפרסם את האמת שהופיעה במסמכים המסווגים שהודלפו לו או לא לפרסם ולרצות את הפוליטיקאים כך שיישארו  לצידם ולטובת העיתון שלהם.בסופו של דבר העיתון האמין בחופש הביטוי ובזכות הציבור לדעת את האמת. העיתון חשף בעזרת המסמכים את העובדה שממשל ארצות אברית הטעה את הציבור הרחב,שיקר ופעל בסתר בניגוד למדיניותו הרשמית.

הממשל כמובן התנגד לפרסום וטען כי יש בו סכנה לביטחון הלאומי והאשים את העיתון בבגידה.

בהתחלה בית המשפט הוציא צו מניעה שאוסר על הניו יורק טיימס לפרסם את הדברים אבל בסופו של דבר הכריע בית המשפט העליון של ארצות הברית שזכותו של העיתון ניו יורק טיימס לפרסם את המסמך.הפרשה יצרה תחושת אי אימון קשה כלפי הממשל בגלל מה שהתגלה במסמכים וגם הניסיון של הממשל לבלום את פרסום המסמכים.

בקיצור חופש הביטוי בעיתונות ניצח.

מצב הרכבת בישראל-דעה

לאחרונה הרשתות החברתיות עושות המון "רעש" ועולות תלונות רבות על צפיפות היתר והאיחורים הרבים ברכבת. התלונות הרבות שעלו על סדר היום הציבורי השפיעו מאוד על סדר היום התקשורתי בסדרת כתבות בטלוויזיה המשוות בין נסיעה ברכבת,נסיעה באוטובוס ונסיעה ברכב פרטי מבחינת נוחיות ועמידה בזמנים.

"לא ייתכן הזלזול הזה בבני אדם, למה מגיעה רכבת כל כך קטנה בשעה עמוסה?!?! התיישבתי על הרצפה עד שמישהי פשוט באה ועמדה לי על הראש, עוד שנייה היו מתיישבים עלי גם, אין איפה לעמוד!!! די כבר עם הקמצנות ותביאו רכבות נורמליות עם שתי קומות, מה זה כל כך הרבה לבקש?" כך כתב דניאל מהפייסבוק לרכבת ישראל.

אני מזדהה עם ביקורת זו בעיקר בנסיעה לכיוון נהריה. בנסיעה מנהריה יש תמיד מקומות ישיבה מכיוון שזו תחנה ראשונה וזה היתרון היחיד שיש לנו בפריפריה. במהלך הנסיעה מנהריה הצפיפות כל הזמן גוברת.

גם אני חוויתי איחורים רבים ברכבת כשנסעתי מלב המפרץ לנהריה.

לדעתי ידיעה על מצב הרכבת בישראל מגיעה יותר מהר לסדר היום התקשורתי כשהיא קורית במרכז.

ולסיום אני רוצה להביא לתשומת תלונה שמסכמת את מצב הרכבת בישראל:

"פעם בכמה שבועות אני עושה את הטעות הזו ומחליט לנסוע ברכבת. 

ואז מתחילה הסאגה האינסופית שגורמת לחזור לרכב הפרטי, להיתקע בפקקים, לבזבז כסף ואנרגיה, אבל לפחות להרגיש שהדברים מעט בשליטה. הרכבות מאחרות, לא ניתן לתכנן נסיעת המשך, כי הרכבת מכפר יהושע מאחרת לחיפה, וזו שנוסעת לתל אביב לא ממתינה (כפי שפעם היה נהוג, לרוע מזלם של מי שישבו ברכבת זו). את המקומות השמורים ביטלו. למה? לכמה זמן? אין תשובות. אבל גם קודם לכן, כשהיו כאלה, לא מעט פעמים אנשים בקרון הגיעו לידי אלימות מילולית קשה, ולעתים אף פיזית. בגלל חוסר הבנה, חוסר מקום, וכרטיסן שמגיע בסוף הנסיעה ומסביר כמה קשה היה לו לעבור את כל הרכבת. ולעלות בקצה הנכון זו כנראה משימה מורכבת מדי. וכשתרכשו כרטיסים מתל אביב לחיפה, ולא תמצאו במכונות האטומטיות (כשהקופה האנושית סגורה) כרטיס לתחנת לב המפרץ, ותקנו כרטיס למרכז השמונה, תגלו שביציאה בלב המפרץ אתם נדרשים לעמוד בתור ולשלם עבור הקטע שניסיתם בתמימותכם לגנוב, אבל לא את מחיר ההפרש בלבד, אלא בתוספת קנס. בקיצור - חלם זה כאן, ורכבת ישראל מייצגת את האטימות הזו בצורה נאמנה ביותר." 

הבחירות לוועד המקומי בעבדון

תושבי עבדון היקרים,
היום, ה-30.10.18 מתקיימות הבחירות לרשויות המקומיות,
כחלק מהבחירות מתקיימות גם הבחירות לוועד המקומי במושב עבדון.

בכל מושב במועצה אזורית מעלה יוסף יש וועד מקומי.
הוועד המקומי משמש כצינור בין המועצה המקומית לבין תושבי המושב כיוון שהוועד המקומי יודע בדיוק מהם המצוקות והצרכים של תושבי המושב.

לבחירות לוועד המקומי בעבדון מתחרות 2 סיעות: "עבדון שלנו" בראשות יורם צרכי ו"יחד למען הקהילה" בראשות יקוטי מנשה שנבחרה בבחירות הקודמות.

בכל סיעה יש 6-7 חברים, ביניהם תושבי היישוב הוותיק וצעירים תושבי ההרחבה.

שתי הסיעות מבטיחות לפעול למען האחדות בין היישוב הוותיק לבין ההרחבה ולקדם את הקהילה בעבדון בתחומי החינוך,התרבות והרווחה.

הבחירות מתקיימות במועדון האזרח הבוגר בעבדון.
חשוב שכל תושב יבוא ויבחר את הסיעה שלדעתו תקדם יותר את המושב (לדעתי יקוטי)

שער של עיתון איכותי ופופלרי

עיתון פופולרי^^^

-צבע הטקסט יהיה צבעוני

 -הרקע צבעוני

-כמעט כל העיתונים הפופולריים מודפסים בתבנית של עמודים קטנים.

-עוסקים בהרחבה בנושאי פשע,ספורט וברכילות על מפורסמים

-בעיתונים פופולאריים יש הרבה תצלומים והמרכיבים הגרפיים חשובים מהטקסט.

-יש שימוש בשפה רגשית שמטרתה לשתף את הקוראים,משרת את הצורך לספק ריגושים,חוויות ובידור.

-מחיר נמוך יותר מעיתונאי איכות

-עיתונות שמאפשרת בריחה מהמציאות-משום שבעיתונאות פופולרית אנחנו קוראים את מה שאנחנו רוצים לעומת עיתונות איכותית שהיא מראה את האמת ונותנת לקוראים התבוננות רחבה מבחוץ

-סיפורים אנושיים-התמקדות בדמויות,המחשה שאנחנו שם בגלל השימוש בשפה הרגשית,יצירת חוויה חושית אצל הקורא

מאפייני עיתון הפופולארי שבעיתון זה:

-צבע הטקסט והרקע צבעוני

-מתעסק בספורט

-יש גם סיפור אנושי (על הפצוע מבלדה לחובש...)

-יש הרבה תמונות מאשר שפה כתובה

המאפיינים של עיתון פופולארי שמתבטאים בעיתון זה הם:

-צבע הטקסט והרקע צבעוני

-עוסק ברכילות על מפורסמים

-עיתון זה מאפשר לנו בריחה מהמציאות, מראה לנו רק את הצד 

החיובי שבחיים שלנו.

עיתון איכותי:

-רוב העיתונים  מודפסים בתבנית של עמודים גדולים.

-ברוב העיתונים האיכותיים צבע הטקס יהיה שחור

-יש הרבה שפה כתובה ופחות תמונות

-עיתוני איכות מקדישים מקום נרחב לדיווחים בנושאי מדיניות, חוץ, כלכלה,פוליטיקה וחברה.

-מקדישים מקום נרחב לפרשנות, לכתבות רקע ולמאמרים

-מקפידים יותר על האתיקה העיתונאית

-מקדישים מקום נרחב לפרשנות, לכתבות רקע ולמאמרי דעה

-העיתוניים האיכותיים כתובים לרוב במילים גבוהות

דוגמא לעיתון איכותי=הארץ

המאפיינים של עיתון איכותי שבעיתון זה הם:

-צבע הטקסט שחור

--יש הרבה שפה כתובה ופחות תמונות

-קדישים מקום נרחב לדיווחים בנושאי מדיניות, חוץ,פוליטיקה וחברה.

-כתוב במילים גבוהות

המאפיינים של עיתון איכותי המתבטאים בעיתון זה הם:

-צבע הטקסט שחור

-יש יותר שפה כתובה מתמונות

-העיתון מתעסק בנושאים-מדיניות,פוליטיקה וחברה

                                            

חתונת לוסי וצחי

חתונתם של שני הידוענים לוסי אהריש (מגישת טלוויזיה) וצחי הלוי (שחקן מהסדרה פאודה) עשתה המון רעש בתקשורת,אחרי 4 שנים שהם היו ביחד והסתירו את הזוגיות שלהם מהציבור,הם ביקשו מהתקשורת לא לפרסם ותקשורת כיבדה את רצונם.
ביום חתונתם עלה סרטון מתוך החתונה בכל אתר חדשות או רכילותי שמצביע על הערך החדשותי עדכניות.

הרלוונטיות שבדבר היא שנישואי תערובת בין מפורסם יהודי למפורסמת ערביה נוגעת ליהודים ולערבים שחיים במדינת ישראל.
יש כאן אירוע ייחודי מכיוון שלא כל יום ישנה התבוללות בין מפורסמים,זהו אירוע חריג,לא שגרתי ומפתיע.
זהו סיפור אנושי של אהבה,סיפור הטעון ברגשות עזים מכיוון שמדובר באהבה בין מפורסם יהודי למפורסמת ערבייה  שאותה הסתירו במשך 4 שנים בגלל החשש מהביקורת והתגובות שזה יעורר ואומנם כשהחתונה התפרסמה היו תגובות מפרגנות וגם קשות.
מתוך סקר שנערך באתר מאקו:
42.46% נכון לעכשיו חושבים שחתונתם של לוסי וצחי מעודדת התבוללות כלומר יש לחתונה זו חשיבות  מבחינת ההשפעה וה"רעש" שהיא מייצרת בעיקר בקרב הציבור היהודי.

חתונה זו היא חדשה קשה מכיוון שהיא אקטואלית,התפרסמה באותו היום באתרים מפורסמים למשל ynet, mako ועד.
זוהי חתונה לא שגרתית ונוגעת למצב החברתי בארץ.

אם הייתי עיתונאית הדילמות שהייתי נתקלת בהם אם לפרסם או לא הם:
מצד אחד אני אקבל כסף על הפרסום,זאת העבודה שלי ואני רוצה להיות ראשונה בפרסום כדי שאני אתקדם בעבודה
מעבר לזה אני חושבת שזכות הציבור לדעת על חתונה זו, מדובר בידוענים והם צריכים להבין שהתקשורת היא חלק מחייהם
ולכן אם הייתי עיתונאית הייתי בוחרת לפרסם ידיעה זו.
מצד שני מדובר בסיפור אהבה שעלול לעורר ביקורות,טוקבקים,תגובות קשות שעלולים לפגוע בזוג.