פרשת אפי נוה

אפי (אפרים) נוה בן 50 , עורך דין ישראלי, המכהן כיושב ראש לשכת עורכי הדין בישראל. 

בעבר כיהן כיושב ראש ועדת האתיקה במחוז תל אביב והמרכז, כיושב ראש מחוז תל אביב והמרכז, כחבר במועצה הארצית של לשכת עורכי הדין וכחבר בוועד המרכזי של הלשכה.

ב-16 בינואר 2019 נעצר ונחקר באזהרה כחשוד העיקרי בפרשה של שוחד מיני במינוי שופטים.

האיש החזק במערכת המשפט שוחרר אמש (17.1.19) למעצר בית אחרי שנחקר לאורך כל היום במשרדי להב 433 .

נוה חשוד שתפר את מינויה של שופטת שלום איתה ניהל יחסים מיניים. השופטת נחקרה ושוחררה למעצר בית.

רעיית שופט שלום נחקרה בחשד ליחסים מיניים עם נוה, בזמן שראש הלשכה פעל לקידום בעלה למחוזי.

נוה הוא חברה הקרוב ובעל בריתה של שרת המשפטים, שאמרה: "זה יום סוער עבורי כשרה וכאישה."

-----------------------------------------------------------

לפני כשבוע התפוצצה הפרשה שעוררה סערה רבה ברשת , יצא נגדה צו איסור פרסום שהוטל לבקשת המשטרה על פרטי פרשת מעצר עורך הדין הבכיר.
צו זה סותר את כלל האתיקה העיתונאית - שנקרא חופש העיתונות (מתוך מועצת העיתונות)
שהוא אחת הדרכים החשובות למימוש חופש הביטוי וחירות המידע / זכות הציבור לדעת.

במילים אחרות , איסור הפרסום מתנגש בעקרונות של חופש הביטוי, חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת.

העיתונאית הדס שטייף, עשתה תחקיר בגלי צה"ל  והעבירה חומרים לחוקרי להב 433 שהביאו לפתיחת החקירה המכונה "הפרשה המשפטית החמורה". החלו להתפרסם חלק מהחשדות שעוסקים בין היתר בעבירות מתחום טוהר המידות בקשר למינוי שופטים, ובהם גם חשד לשוחד מיני. בהמשך נחשף כי החשוד המרכזי בפרשה הוא יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה, שנשלח אמש למעצר בית של 8 ימים.

החשוד המרכזי בפרשת החשד לשוחד מיני תמורת התערבות במינוי שופטים, ראש לשכת עורכי הדין אפי נוה, יצא הבוקר (יום ה') מבית אחיו בקיבוץ שפיים, שבו הוא שוהה במעצר בית, לחקירה נוספת במשרדי להב 433 של המשטרה. ל-ynet נודע כי מלבד הקשרים לשופטת ולעורכת הדין (אשת השופט) שנחקרו אתמול, במשטרה ביקשו לברר לגבי קשריו עם עורכת דין נוספת ושתי מתמחות. 

לדברי שטייף, השופטים צריכים להבין מה התפקיד שלהם באמת - לעשות צדק: "מי שעושה צדק אין לו בעיה, אבל מי ששיקולים זרים מניעים אותו בבואו לשפוט אני מקווה שבסוף נגיע גם אליו", אומרת שטייף. "זה קצה הקרחון לא בהכרח ברמה הפלילית - את זה אנחנו עוד לא יודעים, כי זאת רק תחילת החקירה הפלילית, אבל זה קצה הקרחון בהיבט המוסרי-אתי".

(מתוך הכתבה ).

יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נווה הודיע היום (חמישי) על התפטרותו. בהודעה מטעמו של נוה נמסר: "החלטתי לעשות כן הואיל והלשכה חשובה ויקרה לי עד מאוד. אינני רוצה שענייני האישי - שאני מניח יסתיים במהרה - יפגע בפעילותה החשובה של הלשכה. אני מודה לכל חבריי וידידיי על הדרך המשותפת שעברנו ומאחל הצלחה למי שיבוא במקומי".

נוה, שחשוד בשוחד, מרמה והפרת אמונים, נחקר החל משעות הבוקר בלהב 433. אתמול הוא שוחרר למעצר בית של שמונה ימים והורחק ממשרדו ומלשכת עורכי דין. בנוסף אליו, שתי החשודות הנוספות שנחקרו בפרשה, שופטת ועורכת דין - בת זוג של שופט בית משפט השלום שהיה מועמד לקידום, לא הובאו בפני שופט והן שוחררו לארבעה ימי מעצר בית.

נוה בדרך לחקירה

תגובת נציג מהמשטרה
" נוה ניצל את רום מעמדו ואת יכולת השפעתו בתהליכי מינוי שופטים תוך שהוא מצוי בניגוד עניינים. בשלב זה מדובר ביחס לשני אירועים נקודתיים ולא חלילה כלפי המערכת המשפטית כולה. מעצרו הוא אינטרס ציבורי רם מעלה הגובר על זכותו של החשוד. לדבריו, ישנם אירועים נוספים הקשורים לחשוד שייבדקו בהמשך."

נוה מגיע ללהב 433

הטלפון הפרוץ והחסינות: מבחן הראיות בחקירת אפי נוה

כתבת גלי צה"ל הדס שטייף קיבלה חסינות מפרקליטות המדינה בתמורה למסירת מכשיר הטלפון של אפי נוה שהיה ברשותה. כך דווח הערב (ה') ב"הארץ".

לפי הדיווח, שטייף קיבלה את הטלפון מאחד ממקורותיה, ומצאה בו את ההתכתבויות המחשידות שהובילו לחקירה בפרשת מין תמורת מינויים. מדובר בטלפון ישן של נווה שנשאר בכספת בביתו הקודם בו התגורר עם רעייתו השנייה. כדי לפתוח אותו נעזרו במומחה שפרץ את מנגנוני האבטחה בו.

בפרקליטות הצבאית, המייעצת לגלי צה"ל, התייעצו עם פרקליטות המדינה לגבי חשיפתה של שטייף לחקירה פלילית בעצמה מפני שפרצה את המכשיר - והחליטו לבסוף לעשות שימוש בחומרים ולהעביר אותם לרשויות למרות החשש כי שטייף אכן עברה על החוק, וזאת בשל החשיבות הציבורית של המידע. כך לפי הדיווח.

"חברים אין לכם מושג מה קרה? שטייף היא התחלה לפגיעה בפרטיות! אם ניתן לזה יד, מחר יפרסמו מה כתבתי לילד שלי קולטים? עד לאן חברים? פגיעה קשה בפרטיות וצריך לעצור את זה כאן ועכשיו.אני בדעה כמו כולם כי אפי נווה ואחרים שחטאו...מקומם לא איתנו, אבל רק בדרך הישרה!
מה שונה הדס שטייף מאפי נווה? הדס שטייף פעלה לא פחות מכל עובר על החוק. מקומה בכלא מיד"(כתב טוקבקיסט-חיים שם בדוי) התגובות שנענו לטוקבק זה: -הכי צודק. גם ככה לא באה לי טוב בזוית של העיין. הכל אישי. כנראה היה שם קטע שפגע בה אישית.(הגיב אבי) -במקרה הזה האינטרס הציבורי גובר על הפרטי. ( הגיב יוסי) לדעתי מתגלה פה שחיתות וחוסר מוסריות בתהליך בחירת השופטים במערכת המשפט במדינת ישראל. אני מאוד מקווה שמדובר בשחיתות נקודתית שלא מאפיינת את כלל מערכת המשפט בישראל , אך אני בספק.
יש לי רגשות מעורבים כלפי העיתונאית הדס שטייף: מצד אחד אני שמחה שהיא גילתה את השחיתות.לדעתי זה מאוד חשוב לחשוף שחיתויות במוסדות ציבוריים כמו מערכת המשפט כדי למנוע שחיתויות נוספות בעתיד. אך, מצד שני הדרך שבה אספה ראיות נגד אפי נוה לא מוצאת חן בעיניי מכיוון שיש בה פגיעה בפרטיות וכעיתונאית היא הפרה את כללי האתיקה העיתונאית .

חופש הביטוי-סלוגן+סרטון

מהו חופש הביטוי-  חופש הביטוי הוא זכותו של כל אדם להביע את דעתו ולומר את מה שהוא רוצה להגיד בלי שיוטלו עליו הגבלות , חופש הביטוי נחשב למימוש של חופש הדעה והמצפון . חופש הביטוי גובל כאשר ביטוי של אדם מסוים פוגע באדם אחר , לאדם מותר להתבטא עד מצב שהוא פוגע באדם אחר כאשר הוא מתבטא . בתוך חופש הביטוי קיים חופש העיתונאות - עיתונאי יכול להביע את דעתו אך ללא לפגוע באדם אחר ניתן להתבטא עד גבול מסוים.


סלוגן:


אל תחשוש להביע את דעתך הטיפוסית ,
 חופש הביטוי זוהי זכותך הבסיסית!

משפטים על חופש הביטוי:

-אם אדם אינו יכול ללכת למרכז כיכר העיר ולבטא את עמדותיו ללא חשש ממעצר , מאסר , או פגיעה פיזית , אז אותו אדם חי בחברת פחד , ולא בחברה חופשית.

-אתה פוחד לדבר,אתה פוגע בדמוקרטיה.

-לא תדבר , לא ידעו-just do it 

סרטון על חופש הביטוי:

הפרת כללי האתיקה העיתונאית-רונה רמון

מועצת העיתונות אישרה בתאריך 15 ביוני 2010 תוספת לסעיפי המשנה לסעיף הדן בקרבנות אסונות, בתקנון האתיקה של המועצה. הסעיפים עוסקים באופן ההתנהלות של עיתונאים מול המשפחות השכולות בזמן שלאחר קבלת ההודעה על מות יקיריהן.

המועצה קבעה כי יש לחדד את הצורך של העיתונאי והמערכת לוודא, לפני שניגשים לביתו או למשפחתו של קרבן, כי התקבלה הודעה על מותו מהגורמים המוסמכים, כמו כן התקבל הסעיף כי עיתונאים לא יפנו בדברים לבני משפחתו של הקורבן. המועצה החליטה לקבל גם את הסעיף השנוי במחלוקת האוסר על צילום קרובי משפתו של הקורבן 24 שעות לאחר האסון, ללא אישורם

התוספות לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות התקבלו בעקבות יוזמת החקיקה של חבר הכנסת שי חרמש (קדימה) שהגיש את הצעת החוק שזכה לכינוי "חוק רונה רמון" שעיקרו למנוע מכלי תקשורת לפרסם תמונות של בני משפחה אבלים ב-48 השעות שלאחר קבלת הבשורה המרה

מתוך תקנון האתיקה העיתונאית:
ג. (תיקון 15.6.10) לא יפנה עיתונאי בדברים אל בני המשפחה הקרובה של אדם שנספה או נפגע באופן חמור במלחמה, בתאונה או באסון אחר, לפני שווידא שהידיעה על מותו או פגיעתו של אותו אדם הובאה לידיעת בני משפחתו הקרובה מפי גורם מוסמך. 
 ד. (תיקון 15.6.10) לא יתקרב עיתונאי למקום הימצאם של בני המשפחה הקרובה של אדם שנספה או נפגע באופן חמור במלחמה, בתאונה או באסון אחר, לפני שווידא שהידיעה על מותו או פגיעתו של אותו אדם הובאה לידיעת בני משפחתו הקרובה מפי גורם מוסמך. 

"לדעתי החוק חשוב. צריך לקרוא לו: החוק לשפיות ולאי דחיפת אף. חוק של כבוד האדם ולא חוק של כבוד העיתונות.

רונה רמון גילתה מהעיתונאים שבנה נהרג, לדעתי זו בושה לעיתונות. עיתונאים חסרי לב, הגיעו לביתה של האם השכולה לפני הנציגים הרשמיים של צה"ל. רונה רמון הבינה שמשהו קרה והחלה להתקשר לבסיס ולכל מיני חברים כדי לברר אם באמת קרה משהו. " (כתב טוקבקיסט)

קציני העיר מגיעים עם הבשורה הקשה לבית משפחת רמון, ספטמבר 2009.
 הצלמים והכתבים כבר חיכו במקום

"לפני כשמונה חודשים נהרג בני, אסף רמון, בעת טיסת אימון. כשעה לאחר התאונה החלה תכונה מוזרה בביתי ומסביב לו. קיבלתי הודעות לא ברורות בטלפון ובעודי מנסה לפענח מה פשר הדבר הבחנתי בהתכנסות של צלמים ועיתונאים מול ביתי. מיותר לומר עד כמה היה המראה מלחיץ ונורא: כמובן שהבנתי כי אסון נורא אירע, אך לא ידעתי מה בדיוק קרה ובמי משני בני החיילים מדובר. 

בה בעת התקשרה עיתונאית באמתלה כלשהי, וממנה קיבלתי למעשה את הבשורה המרה כי לאסף קרתה תאונה ואני נותרתי עם הידיעה הנוראה ועם הספק מול הנורא מכל. המודיעים הרשמיים של צה"ל הגיעו רק כעבור מספר שעות, זאת לאחר שבדקו ווידאו לפי הנוהל הצבאי את דבר נפילתו של אסף." ((מתוך הכתבה)

חוק זה חשוב ביותר מכיוון שהוא מתחשב ברגשות של מי שקרה לו אסון. לדעתי זה הכי אנושי והכי מובן מאליו לדרוש מעיתונאי לחכות שהבשורה הרעה תגיע למשפחה בצורה הרגישה ביותר מהגורמים המוסמכים לכך.
הפרה של החוק הזה היא הפרה בוטה של האתיקה העיתונאית וגילוי מביש של חוסר אנושיות!
גם הדרישה לא להתקרב למשפחה השכולה במשך 48 שעות מהרגע שנודע למשפחה על האסון נראית לי הגיונית ביותר מכיוון שבהתחלה המשפחה המומה ועדיין מנסה לעכל את מה שקרה.